תחש (Dachshund), המכונה לעיתים "כלב נקניק", הוא גזע גרמני עתיק שהתפתח במאה ה-16 למטרות ציד גיריות, שועלים ובעלי חיים קטנים אחרים. משמעות שמו בגרמנית היא "כלב גירית" (Dachs = גירית, Hund = כלב). מבנה גופו הארוך והנמוך אפשר לו לחדור למחילות ולרדוף אחר טרפו. עם הזמן פותחו שלושה סוגים עיקריים של התחש לפי סוג הפרווה: חלק, זיפי (גס) וארוך. בנוסף, קיימות שלוש וריאציות בגודל: תחש רגיל, תחש ננסי ותחש זעיר (Kaninchenteckel).
חלק: פרווה קצרה, צמודה ומבריקה. ארוך: פרווה בינונית באורך, רכה ומשיית, בעיקר באוזניים, חזה וזנב. זיפי (גסה): פרווה קשה ומחוספסת, עם שכבת תחתית צפופה. צבעים נפוצים: חום, שחור-שזוף, אדום, מנומר, שוקולד וצבעים נוספים.
נטייה לבעיות גב, במיוחד פריצות דיסק (IVDD), בשל מבנה גופו הארוך. בעיות שיניים ועששת. נטייה להשמנת יתר. בעיות עיניים גנטיות כמו קטרקט או ניוון רשתית (PRA).
12-16 שנים
רגיש לקור, במיוחד בעלי הפרווה החלקה; מומלץ להלבישו בחורף. עמידות טובה לחום מתון, אך יש להימנע מחשיפת יתר לחום.
כיום, התחש הוא בעיקר כלב לוויה פופולרי, הידוע באופיו החברותי, השובב והאומץ שלו, שאינו תואם את גודלו הקטן. הגזע מתאים במיוחד למשפחות וליחידים שמחפשים כלב קטן מלא אישיות עם צורך בפעילות מתונה.
מרכז מוביל לכלבנות הכולל ציוד ושירותים מתקדמים לבעלי כלבים, מאמנים וגופי ביטחון.
אין צורך לחפש במקום אחר.
השינוי שלכם מתחיל כאן!
