אשך טמיר

אשך טמיר (Cryptorchidism) הוא מצב רפואי שבו אחד האשכים או שניהם אינם יורדים לשק האשכים, כפי שקורה באופן תקין במהלך ההתפתחות העוברית. בדרך כלל, האשכים יורדים לשק האשכים עד גיל 8 שבועות, אך כאשר הם נשארים בחלל הבטן או בתעלה המפשעתית, מתרחש מצב של אשך טמיר. זהו ליקוי מולד נפוץ יחסית אצל כלבים, במיוחד בגזעים מסוימים כמו פומרניאן, יורקשייר טרייר ודקל.

תסמינים ואבחון

במקרים של אשך טמיר, התסמין המרכזי הוא היעדר אחד או שני האשכים בשק האשכים, מה שניתן להבחין בו בבדיקה פיזית פשוטה על ידי וטרינר. כלבים הסובלים מאשך טמיר עשויים להראות התנהגות נורמלית לחלוטין, שכן המצב לרוב אינו גורם לכאב או לאי נוחות מיידית. האבחון מתבסס על בדיקה פיזית וכן על אולטרסאונד או בדיקות הדמיה אחרות כדי לאתר את מיקום האשך הטמיר.

סיבוכים אפשריים

הסיכון העיקרי באשך טמיר הוא התפתחות גידולים סרטניים באשך הטמיר, במיוחד גידולים מסוג סרטולינומה. בנוסף, כלבים עם אשך טמיר נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות עיוותים הורמונליים ובעיות פוריות. במקרים נדירים, האשך הטמיר עלול להתפתל (טורסיה), מה שעלול לגרום לכאב חריף ולמצב חירום רפואי.

טיפול

הטיפול באשך טמיר הוא כירורגי, ובדרך כלל מומלץ לבצע סירוס. במהלך הניתוח, הווטרינר מסיר הן את האשך הטמיר והן את האשך התקין (אם קיים) כדי למנוע בעיות בריאות עתידיות. הניתוח מבוצע תחת הרדמה מלאה, והוא נחשב לפרוצדורה בטוחה עם שיעור סיבוכים נמוך.

מניעה

כיוון שאשך טמיר הוא מצב גנטי, הדרך הטובה ביותר למנוע את התופעה היא הימנעות מהרבעת כלבים הסובלים מהמצב. חשוב להקפיד על רבייה אחראית ולבחון את ההיסטוריה הרפואית של הכלבים לפני ההרבעה. בנוסף, יש לעקוב אחר כל גורי הכלבים ולהקפיד על בדיקות שגרתיות אצל וטרינר כדי לאבחן מוקדם בעיות מסוג זה.

אשך טמיר הוא מצב רפואי שכיח יחסית בקרב כלבים, במיוחד בגזעים מסוימים. אמנם המצב אינו גורם לכאב או בעיה מיידית, אך הוא עלול להוביל לסיבוכים חמורים בטווח הארוך, כמו גידולים ובעיות פוריות. אבחון מוקדם, יחד עם טיפול כירורגי מתאים, יכולים למנוע סיבוכים ולהבטיח איכות חיים טובה לכלב. רבייה אחראית היא המפתח למניעת התופעה בדורות הבאים.