כלבת

כלבת (Rabies) היא מחלה נגיפית קטלנית המשפיעה על מערכת העצבים המרכזית של יונקים, כולל כלבים ובני אדם. המחלה נגרמת על ידי נגיף הכלבת (Rabies Virus), שמתפשט בעיקר דרך רוק של בעל חיים נגוע, לרוב באמצעות נשיכה. כלבת נחשבת לאחת המחלות הזואונוטיות המסוכנות ביותר, שכן ברגע שהופיעו תסמינים קליניים, המחלה כמעט תמיד קטלנית. הכלבת נפוצה באזורים רבים בעולם שבהם אוכלוסיית חיות הבר והמשוטטים אינה נשלטת.

תסמינים ואבחון

התסמינים של כלבת מופיעים לאחר תקופת דגירה הנעה בין מספר שבועות למספר חודשים מההדבקה, בהתאם למיקום הנשיכה ומערכת החיסון של הכלב. בשלב המוקדם מופיעים סימנים כגון שינויים בהתנהגות, חרדה מוגברת וחום. בשלב המתקדם מופיעים תסמינים חמורים יותר כמו תוקפנות, רגישות לאור ולרעש, ריור מוגבר, קשיי בליעה ושיתוק הדרגתי, אשר מסתיים במוות. אבחון ודאי של כלבת מתבצע לאחר המוות באמצעות בדיקה מוחית לזיהוי הנגיף.

סיבוכים אפשריים

כיוון שכלבת היא מחלה קטלנית ברוב המקרים, הסיבוך העיקרי הוא מוות מהיר של הכלב לאחר הופעת התסמינים. בנוסף, המחלה מהווה סכנה בריאותית חמורה לבני אדם ולבעלי חיים אחרים.

טיפול

אין טיפול יעיל לכלבת לאחר הופעת התסמינים. לכן, המניעה היא הכלי החשוב ביותר בהתמודדות עם המחלה. במקרה של חשד לחשיפה לנגיף, נדרש לפנות באופן מיידי לווטרינר לצורך חיסון מונע ומתן טיפול מניעתי מתאים.

מניעה

הדרך היעילה ביותר למניעת כלבת היא חיסון שגרתי לכלבים, בהתאם להנחיות החוק במדינה. בנוסף, יש להימנע ממגע עם חיות בר ולפקח על אוכלוסיות כלבים משוטטים באמצעות תכניות עיקור, סירוס וחיסון. במדינות מסוימות, קיימות גם תכניות לחיסון חיות בר באמצעות פיזור פיתיונות חיסוניים.

כלבת היא מחלה נגיפית קטלנית ומדבקת מאוד, המהווה איום על בריאות הציבור ובעלי החיים. מניעת המחלה באמצעות חיסונים ושמירה על היגיינה סביבתית היא הדרך היעילה ביותר להגן על הכלבים ועל הקהילה מפני המחלה. במקרה של חשד לחשיפה לכלבת, חשוב לפנות מיד לווטרינר או לרשויות הבריאות לצורך טיפול מהיר ומניעה.