מלענים

מלענים (Foxtails) הם זרעים קטנים ודוקרים של צמחים דגניים הנפוצים בעיקר באזורים חקלאיים ובשטחים פתוחים. למלענים צורה דמוית חץ המאפשרת להם לחדור בקלות לעור ולרקמות רכות של כלבים, כמו אוזניים, אף, כפות רגליים ועיניים. בשל יכולתם לחדור עמוק לרקמות ולנוע בתוך הגוף, הם מהווים סכנה משמעותית לכלבים שעלולים לסבול מזיהומים קשים, דלקות ופציעות חמורות.

תסמינים ואבחון

התסמינים של חדירת מלענים תלויים באזור הפגוע בגוף הכלב. חדירה לאף תגרום לעיטושים עזים, הפרשות דמיות מהאף וניסיונות שפשוף של האף. חדירה לאוזן תתבטא בטלטול ראש מתמיד, כאב ורגישות באזור האוזן. חדירה לעין תגרום לדמע מוגבר, עין עצומה ואדמומיות. חדירה לכפות הרגליים תתבטא בליקוק אינטנסיבי של האזור, נפיחות וכאב. האבחון נעשה על ידי וטרינר באמצעות בדיקה גופנית יסודית ולעיתים שימוש בציוד הדמיה לאיתור מיקום המלען.

סיבוכים אפשריים

ללא טיפול מהיר, חדירת מלענים עלולה לגרום לסיבוכים חמורים כמו זיהומים עמוקים, יצירת מורסות, דלקת ריאות במקרה של חדירה לריאות, ואף נזק בלתי הפיך לאיברים. בשל יכולתם של המלענים לנוע בתוך הגוף, הם עלולים להגיע לאיברים פנימיים ולגרום לסיבוכים מסכני חיים.

טיפול

הטיפול במלענים כולל הסרה מהירה של המלען על ידי וטרינר, בדרך כלל תחת הרדמה מקומית או מלאה, בהתאם למיקום החדירה ולעומקה. בנוסף, ייתכן שיהיה צורך במתן אנטיביוטיקה למניעת זיהום וטיפול תומך במקרה של פציעות עמוקות או דלקות. במקרים מסובכים יותר, כמו חדירת מלענים לאיברים פנימיים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח.

מניעה

הדרך הטובה ביותר למנוע פגיעת מלענים היא להימנע מטיולים בשדות פתוחים ובאזורים עם צמחייה גבוהה במהלך עונת הקיץ, כאשר המלענים נפוצים. בנוסף, מומלץ לבדוק את גופו של הכלב לאחר כל טיול, במיוחד את כפות הרגליים, האוזניים והאזור סביב הפה והעיניים. גזירת פרווה באזורים מועדים עשויה גם להפחית את הסיכון לחדירת מלענים.

מלענים הם גורם סיכון משמעותי לכלבים, במיוחד בעונות החמות ובאזורים כפריים. אבחון מוקדם, טיפול מהיר ומניעה יכולים למנוע סיבוכים חמורים ולשמור על בריאות הכלב. על בעלי כלבים להיות מודעים לסכנה זו ולנקוט באמצעי זהירות מתאימים במהלך טיולים ובסביבת המחיה של הכלב.