אפילפסיה בכלבים

אפילפסיה בכלבים (Canine Epilepsy) היא הפרעה נוירולוגית נפוצה המתבטאת בהתקפים חוזרים ונשנים הנגרמים על ידי פעילות חשמלית בלתי תקינה במוח. המחלה יכולה להיות ראשונית (גנטית) או משנית (נגרמת כתוצאה מפגיעות מוחיות, גידולים, זיהומים או הרעלות). אפילפסיה ראשונית נפוצה בעיקר בגזעים מסוימים כמו לברדור רטריבר, גולדן רטריבר וביגל.

תסמינים ואבחון

התסמין המרכזי של אפילפסיה הוא התקף אפילפטי, שבמהלכו הכלב עשוי לאבד הכרה, לרעוד באופן בלתי נשלט, להזיל ריר ולהשתין או לצרוך ללא שליטה. ההתקפים יכולים להימשך בין מספר שניות לכמה דקות, ולאחריהם הכלב עשוי להיראות מבולבל או עייף. אבחון אפילפסיה מתבצע על ידי וטרינר באמצעות תשאול הבעלים, בדיקה נוירולוגית ובדיקות הדמיה כמו MRI או CT לשלול גורמים משניים להתקפים.

סיבוכים אפשריים

ללא טיפול מתאים, אפילפסיה עלולה לגרום להחרפת ההתקפים, להופעת סטטוס אפילפטיקוס (מצב שבו ההתקף נמשך מעל 5 דקות או שיש רצף התקפים ללא חזרה להכרה בין ההתקפים) ולנזק מוחי. במקרים חמורים, מצב זה עלול להוביל למוות.

טיפול

הטיפול באפילפסיה מתמקד בשליטה על ההתקפים והפחתת תדירותם באמצעות תרופות אנטי-אפילפטיות כמו פנוברביטל או ברומיד אשלגן. חשוב להקפיד על מתן התרופות באופן סדיר ולבצע מעקב שוטף אחר רמות התרופה בדם ותפקודי כבד. במקרים שבהם ההתקפים אינם נשלטים היטב, ייתכן שיהיה צורך לשנות את סוג הטיפול או לשלב מספר תרופות.

מניעה

לא ניתן למנוע אפילפסיה ראשונית, אך ניתן להפחית את הסיכון להתקפים על ידי הימנעות מחשיפה למצבים הגורמים לגירוי יתר של המוח, כמו מתח, הבזקי אור או רעשים חזקים. כמו כן, חשוב להקפיד על מתן תרופות בזמן ולבצע מעקב וטרינרי תקופתי כדי להבטיח שהטיפול יעיל.

אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית כרונית שעלולה להשפיע על איכות חיי הכלב ובעליו. אבחון מוקדם, טיפול תרופתי מתאים ומעקב שוטף יכולים לשפר משמעותית את איכות החיים של הכלב ולהפחית את תדירות וחומרת ההתקפים. על בעלי כלבים להיות ערניים להופעת התקפים ולהתייעץ עם וטרינר לצורך ניהול נכון של המחלה.